הפסקת הטיסות של חברות התעופה ספאנאייר הספרדית ומאלב ההונגרית הביאה לקוחות שרכשו כרטיסי טיסה שלהן מסוכני הנסיעות, לפנות לחברות כרטיסי האשראי בדרישה לביטול חיובים שטרם בוצעו בשל אי-הספקה לכאורה.

כעת דורשת התאחדות סוכני הנסיעות מחברות כרטיסי האשראי לבטל את ביטולי החיובים היות ולטענתה סוכני הנסיעות יצאו ידי חובתם בעצם מסירת כרטיס טיסה תקף במועד הנפקתו לידיו של הלקוח. הצדק עם ההתאחדות, הן בהתאם לפרשנות הנכונה לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 (להלן: "החוק"), והן בהתאם לדין המהותי בנוגע למעמדו המשפטי של סוכן הנסיעות במקרה דנא, בהסתייגות קטנה.

בהתאם לסעיף 10(א) לחוק, רשאית חברת האשראי להפסיק את חיוב הלקוח שביטל עסקה אם הנכס שנרכש בעסקה לא סופק אף שחלף מועד ההספקה שעליו הוסכם בין הלקוח לבין הספק, ואם מועד ההספקה כאמור טרם חלף – הספק הפסיק, דרך קבע, לספק נכסים מסוגו של הנכס שנרכש בעסקה.

ההלכה הפסוקה [חא (י-ם) 804/07 דיזנהויז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' היועמ"ש ואח' (פורסם בנבו), הינה שההתחייבות המשפטית של סוכן הנסיעות היא להקנות ללקוח זכות משפטית לקבל השירות מחברת התעופה, קרי – למסור כרטיס טיסה תקף כנגד תשלום התמורה שנקבעה בחוזה ההזמנה. בעקבות פעולה זו נוצרת התחייבות משפטית של חברת התעופה להעניק את השירות ללקוח כנגד התמורה שמתקבלת מאת סוכן הנסיעות.

מכאן, שככל שנמסרו כרטיסי טיסה תקפים לא התקיימה הרישא של סעיף 10(א) דלעיל. כך גם לא התקיימה הסיפא, שכן סוכנויות הנסיעות לא הפסיקו לספק נכסים מסוגו של הנכס שנרכש בעסקה. יוצא אפוא, שהנכס שנרכש בעסקה סופק ללקוח וכי על חברת האשראי לחזור ולזכות את סוכני הנסיעות בשל אותה עסקה בהתאם לסעיף 10א(ג) לחוק.

יחד עם זאת, מחויבות סוכן הנסיעות הינה גם להעביר מידע ללקוח מספקי השירותים ולטפל בתלונות שיש ללקוח אל מול ספק השירותים. לפיכך, סוכני נסיעות שהגישו בקשות להשבת הכספים דרך מערכת הסליקה של יאט"א, ביצעו את תפקידם כראוי. כשארגון חברות התעופה ישיב חלק מהכספים, הם יועברו ללקוחות.

זאת ועוד, מכוח חובת הנאמנות בין הלקוח לסוכן הנסיעות, חייב סוכן הנסיעות לשקוד ולדעת סחורה של מי הוא משווק והאם הספק אותו משווק סוכן הנסיעות אכן יכול לעמוד בהתחייבויותיו. מכוח מומחיותו, נדרש סוכן הנסיעות לבצע בדיקות סבירות על-מנת לוודא כי שירותי התיירות שהוא מוכר הם ממשיים ותואמים את המובטח ללקוח.

אם הסוכן בדק היטב ולא ידע על מצב חברת התעופה הוא לא יימצא רשלן [בר"ע (י-ם) 3278/01 רענן בר טוביה נ' רג'ואן נסיעות בע"מ, פ"מ תשס"א (א) 625]. לעומת זאת, היה וסוכן נסיעות מכר כרטיסי טיסה בחברת תעופה, שעה שהיה ידוע לו שהיא נמצאת בקשיים כלכליים ו/או מונה לה מפרק זמני, וסוכן הנסיעות לא יידע את הלקוח בעניין זה, וכשחברת התעופה הפכה לחדלת פירעון מצא עצמו הלקוח בפני שוקת שבורה, לא יוכל סוכן הנסיעות לחסות תחת כנפי טענת היעדר הידיעה [ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 7384/02 רבין נ' עקיבא טורס, פ"מ תשס"ב (3) 865 (2003)].

בענייננו ידוע, כי בתקשורת היו דיווחים מקדימים בנוגע להפסדים תפעוליים גבוהים וקשיים כלכליים של חברות התעופה האמורות, ואף ידוע שמטוס של אחת החברות קורקע בנתב"ג בשל חובות לרשות שדות התעופה. לא זו אף זו, לאחר קריסת חברת ספאנאייר חששה התאחדות סוכני הנסיעות מקריסת חברת מאלב. היות שכך, ככל שסוכני הנסיעות הפסיקו למכור כרטיסים או לחלופין ככל שפנו לביהמ"ש בבקשה לאשר לסוכני הנסיעות להעביר כספים שאמורים להיות משולמים למאלב, לקופת ביהמ"ש או לחשבון נאמנות, אזי מדובר בפעולה נכונה ולא בפעולה רשלנית.      

מבחינת הנוסעים-הלקוחות, ניתן לתבוע את שתי חברות התעופה באמצעות חברות הייצוג המקומיות או להגיש באמצעותן תביעת חוב למפרק.

קריסת חברות תעופה אינה דבר יוצא דופן בעולם התיירות, ובחלק מן המקרים גם המחוקק מגלה אוזלת יד בדאגה לאינטרס של צרכן התיירות.

למקרים בהם חברת התעופה מפסיקה לפעול, למשל במקרה של פירוק, מפעילי טיסות שכר מחויבים להפקיד ברשות התעופה האזרחית ערבות (משתנה בהתאם לטיסה) לפיה הרשות תהא רשאית לחלט את סכום הערבות ולהשתמש בו לתשלום פיצויים, לרבות רכישת כרטיסי טיסה עבור נוסעים בטיסות שחברת התעופה או המארגן לא עמדו בהתחייבויותיהם כלפיהם.

אלא מאי, לא אחת ארע שחברת תעופה נכנסה להליך של פירוק אך בכספי הערבות שחולטו לא היה די בכדי לפצות את כל הנוסעים, שכן הם יועדו גם לעובדי חברת התעופה שלא קיבלו את שכרם, לסוכנויות הנסיעות עימן התקשרה חברת התעופה, לספקי מזון ולצדדים שלישיים אחרים.

בפועל מה שקורה לעיתים קרובות הנו שהנוסעים נותרים ללא מענה ונאלצים לרכוש כרטיסים באמצעות ממון רב שאין ברשותם ולאחר מכן להיות תלויים בהחלטות הועדה המיוחדת של משרד התחבורה, במקרה הטוב, או בהחלטות של כונס הנכסים הרשמי, במקרה הרע מאוד, שצריך להחליט הכיצד לחלק את כספי קופת הפירוק המדוללת. ישנם מקרים בהם גם אם היו מחלטים את מלוא כספי הערבות עבור הנוסעים בלבד, אזי בשל לקונות בתקנות ובפיקוח עליהן לא היה בכך די ולו על מנת לפצות את מחצית הנוסעים של החברה חדלת הפירעון.     

והאבסורד הגדול מכל – המנגנון דלעיל קיים בטיסות שכר בלבד. בטיסות סדירות אין ערבויות! היכן משרד התחבורה?!!!

משום כך, תוכנית ביטוח הנסיעות לחו"ל של הנוסע צריכה לכלול גם פיצוי במקרה פירוק של חברת תעופה. חברות הביטוח מציעות פיצוי של 1,500 $ לנוסע בממוצע, בתוספת פרמיה זניחה, אולם ניתן לרכוש הפרמיה מ- 60 ימים בלבד לפני הנסיעה.

וסוכן הנסיעות? עליו לרכוש פוליסת ביטוח מקצועית מתאימה בגין נזקים שנגרמים כתוצאה מהתקשרות עם צדדי ג', לרבות חברות תעופה.

כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי מאן דהוא והלה נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.