קארין כהן רכשה לאחרונה כרטיסי טיסה לפריס. טיסה הלוך ביום ג' וטיסה חזור ביום שבת בלילה. בבוקר יום הטיסה קיבלה קארין הודעה שטיסתה בוטלה וכי היא תועבר לטיסה אחרת היוצאת ביום ד' ושבה ביום א' בלילה. קארין יצאה בטיסה החלופית, למרות שמועד החזרה נקבע למועד בו כבר היה עליה להתייצב במקום עבודתה. לקארין לא נאמר שבנסיבות הללו היא רשאית בהתאם לחוק לבחור בין השבת התמורה לבין כרטיס טיסה חלופי.       

בהתאם לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: "החוק"), שנכנס לתוקפו ביום 16.08.2012, "טיסה שבוטלה" הינה טיסה שלא התקיימה או טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה, לפיכך זכאית קארין גם לפיצוי כספי בסך 1,250 ₪, שישולם לה בתוך 45 ימים מיום הפנייה לחברת התעופה. ככל שקארין הייתה מודעת לזכויותיה ובוחרת בהשבת התמורה + פיצוי ולא בכרטיס טיסה חלופי + פיצוי, היה על חברת התעופה להשיב לה את התמורה בתוך 21 ימים מיום הפנייה.

היות ולקארין נגרם נזק נוסף מעבר לעצם ההמתנה, עיכוב, ביטול וכיוצא באלה, היא רשאית לתבוע את נזקיה מכוח חוקים אחרים. החוק הנו קוגנטי ולא ניתן להתנות עליו בעניין זה או אחר, אלא לטובת הנוסע.

יחד עם זאת, נוסע שקיבל הטבה לפי דין זר בשל נסיבות המקיימות עילה מזכה (לדוגמא - פיצוי מחברה זרה בגין רישום יתר ויציאה לטיסה חלופית מאוחרת יותר מחו"ל לישראל), לא יהיה זכאי להטבות לפי החוק מאותו סוג שקיבל. ויובהר - במידה ומדובר בחברת תעופה זרה ניתן לתבוע מכוח החוק ומכוח חוק מקביל של מדינה אחרת, אולם אם מדובר בחברת תעופה ישראלית ניתן לתבוע מכוח הדין הישראלי בלבד.

החוק נועד ליתן מענה ראוי, ברור ומהיר יותר מאשר הדינים הקיימים למקרים רבים כדוגמת המקרה של קארין כהן, בהם נוסעים, שרכשו כרטיס טיסה ולא טסו בטיסה במועד הנקוב בכרטיס בשל ביטולה, שינוי במועדה או מסיבה אחרת, נאלצים לא אחת לשאת עקב כך בהוצאות כספיות, נוסף על נזקים שאינם ממוניים שנגרמו להם משיבוש תכניותיהם.     

ההטבות לפי החוק הן שירותי סיוע (מזון ומשקאות, לינה, הסעה ותקשורת), השבת תמורה או כרטיס חלופי, ופיצוי כספי. ברם, בכוחם של סייגים רבים לשלול או להפחית את הזכות להטבות לפי החוק, לרוב בהתאם למועד ההודעה על השינוי לנוסע, לפער בין המועד המקורי למועד הסופי של ההמראה והנחיתה, למרחק הטיסה ולמחלקת השירות. בנוסף, קיים סעיף פטור השולל פיצוי אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי התקיים אחד מאלה: הטיסה בוטלה או הוקדמה ביותר משמונה שעות בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות; הטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנות; הטיסה בוטלה כדי להימנע מחילול שבת או חג.

בין שלל ההטבות, החוק מתיר בידי הנוסע את הבחירה בין השבת תמורה לבין כרטיס טיסה חלופי, ויש להקפיד שלא תישלל מהנוסע זכות הבחירה וכי זו תובא לידיעתו באופן ברור ומפורט.

באשר לחובות יידוע וגילוי בהתאם לחוק, מטיל המחוקק אחריות על מפעיל הטיסה, מארגן הטיסה, שדה התעופה וכן על מי שנותן שירותי סוכנות נסיעות המציע כרטיסי טיסה למכירה, להביא בכתב לידיעת הנוסע את זכותו להטבות בהתאם לחוק.

זאת ועוד, לשם קבלת פיצוי כספי או השבת התמורה, רשאי נוסע לבקש מנותן שירותי סוכנות הנסיעות שממנו רכש את כרטיס הטיסה לטיסה שהתקיימה בה עילה מזכה, לסייע לו בקבלת ההטבות על-ידי פנייה למפעיל הטיסה ו/או למארגן או למי מטעמם.     

האחריות למתן ההטבות הכספיות והסיוע מוטלת על מפעיל הטיסה ובמקרה של טיסת שכר גם על מארגן טיסת השכר. השינוי הנ"ל והטלת האחריות מאמצים את ההלכה הפסוקה בעניין ואת אמנת מונטריאול לדין הישראלי, מלבד באמצעות חוק התובלה האווירית, ומאפשרים לנוסע להגיש תביעה הן כנגד מפעיל הטיסה (המוביל בפועל) והן כנגד מארגן הטיסה (המוביל החוזי), ביחד או לחוד, לפי בחירת הנוסע.

חוק התובלה האווירית, התש"ם-1980, שהחיל את האמנות לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה אווירית בינלאומית באוויר שנחתמו בוורשה ובמונטריאול, אינו משקף בהכרח את מידת הנזק שנגרם לנוסע. ותקנות רישוי שירותי (רישום יתר), התשמ"ה-1985, מעניקות פיצוי מוגבל לנוסע שלא הועלה לטיסה בשל רישום יתר. על כן החוק כולל גם הוראות בעניינים הללו והוא מעניק הטבות בהתאם. 

יוער ויואר, כי גם באשר לטיסה הכוללת חניית ביניים מי שנושא באחריות הנו מפעיל הטיסה שהנפיק את כרטיסי הטיסה, לרבות מארגן או מי מטעמם. קרי, חברת התעופה ששמה מוטבע על הכרטיס הינה האחראית כלפי הנוסע, כנ"ל במקרה של בריתות תעופה, קוד שייר, טיסת "קואצ'ר וכיוצ"ב. יישום החוק מחייב את חברות התעופה להסדיר את הנושא בהסכם ביניהן, על-מנת שחברת התעופה אשר הנפיקה את הכרטיס תתמחר את ההחזר ותטילו על החברה האחרת במקרה של עילה מזכה.   

החוק חל גם על כרטיס טיסה שהונפק כחלק מחבילת תיור שרכש הצרכן ומחיר כרטיס הטיסה מחושב בהתאם למרחק הטיסה שהתקיימה בה עילה מזכה, לסוג הטיסה ולסוג מחלקת השירות.

החוק נועד גם כדי למנוע תופעה של הנפקת כרטיסי טיסה לטיסה שמועדיה לא אושרו מראש על-ידי רשות שדות התעופה (תופעה המכונה "טיסה פיקטיבית"), הגורמת לשיבוש בתכניות הטיסה של הנוסעים. אלא מאי, על-מנת להימנע מהפרת הוראות החוק בעניין זה כמו גם בעניינים אחרים כאמור לעיל, נמנעים מפעילי טיסה, ובעיקר מארגני טיסות מסוימים, מלהנפיק כרטיסי טיסה עד כמה שניתן בסמוך לפני מועד הטיסה.

ניכר שהמחוקק היה ער לעניין זה ומשום כך נקבע, כי בית המשפט רשאי לפסוק לנוסע פיצויים שאינם תלויים בנזק בסכום שלא יעלה על 10,000 ₪ אם מצא כי החוק הופר ביודעין.

הוראות החוק יחולו גם בטיסות בשטח מדינת ישראל כל עוד לא הותקנו תקנות אחרות.

תקופת ההתיישנות של תביעה בשל הפרת הוראות החוק היא ארבע שנים מיום שנוצרה עילה מזכה. מצב זה טוב בהרבה מתקופת ההתיישנות המקוצרת הקבועה באמנות הבינלאומיות שנחתמו בוורשה ובמונטריאול ואומצו בחוק התובלה האווירית. 

כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח מכל סוג שהוא. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי מאן דהוא והלה נדרש לקבל עצה מקצועית, פרטנית ויסודית לנסיבות המקרה שלו, לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.